כיצד לקבוע אם יש פגמים בריתכות של כלי לחץ?

1. שלב ראשון: בדיקה חזותית ראשונית (ביטול פגמים גלויים לעין)

ראשית, ניתן לצפות ישירות במראה הריתוך בעין בלתי מזוינת או בעזרת זכוכית מגדלת או אנדוסקופ. פגמים גלויים מזוהים אם קיימים אחד מהמאפיינים הבאים:

חוסר עקביות ממדי: ריתוכים גבוהים מדי, צרים מדי או בעלי הפרשי גובה מוגזמים; המעבר בין הריתוך למתכת הבסיס אינו חלק.

פגמים משטחים נפוצים: חתך חתך (שקע בשולי הריתוך), חרוזי ריתוך (מתכת מותכת המצטברת מחוץ לריתוך ללא היתוך), צריבה-דרך, קיעור, נקבוביות פני השטח וסדקים פני השטח הם כולם פגמי פני השטח הניתנים לזיהוי ישיר.

2. שלב שני: בדיקות מקצועיות לא-הרסניות לאישור פגמים פנימיים/חבויים
בדיקה חזותית יכולה לזהות רק בעיות פני השטח. יש לקבוע פגמי ריתוך פנימיים באמצעות בדיקות לא-הרסניות מקצועיות. היגיון השיפוט עבור שיטות בדיקה שונות הוא כדלקמן:

בדיקת רנטגן (RT): אם לשפוט לפי תמונות שנוצרו על ידי סרט או גלאים דיגיטליים, אזורים כהים/בהירים לא סדירים בתמונה תואמים לפגמים פנימיים כגון נקבוביות, תכלילים של סיגים וחדירה לא מלאה. ניתן לזהות חזותית את המיקום, הצורה והגודל של הפגמים.

בדיקת אולטרסאונד (UT): אם לשפוט לפי צורת הגל המשתקפת על מסך המכשיר, שינויים פתאומיים חריגים בצורת הגל מצביעים על נוכחות של פגמי ריתוך פנימיים כגון סדקים וחוסר איחוי. ככל שמשרעת אות הפגם גדולה יותר, כך גודל הפגם גדול יותר.

בדיקת חלקיקים מגנטיים (MT): לאחר מגנטיזציה, חלקיקים מגנטיים מצטברים באתר הפגם ויוצרים עקבות מגנטית ברורה. זה יכול לקבוע ישירות את נוכחותם של פגמי סדקים פני השטח/קרוב-על פני השטח בריתכות חומרים פרומגנטיים.

בדיקת חודרת (PT): לאחר שהחודר חודר את הפגם הפתוח פני השטח, היזם יראה מתאר ברור של הפגם. זה יכול לקבוע את נוכחותם של סדקים פתוחים פני השטח ופגמי נקבוביות בחומרים לא-מגנטיים.

3. שלב שלישי: אשר את אופי הפגם על ידי שילוב דירוג סטנדרטי. לאחר השלמת הבדיקה, הפגמים שהתגלו מדורגים לפי תקנים לאומיים כגון "בדיקות לא-הרסניות של ציוד לחץ" (NB/T 47013). פגמים שהדירוג שלהם חורג מהטווח המותר אינם כשירים ויש לעבד אותם מחדש.